Nick Cave & Warren Ellis - Carnage | 2020
- אלבום ביום
- Jun 8, 2021
- 2 min read
יש לכם זמן ביום לשמוע אלבום?
Nick Cave & Warren Ellis - Carnage | 2020
ז'אנר: אמביינט-פופ | צ'יימבר-פופ | שירה
שירים מומלצים: White Elephant | Hand of God | Old Time | Lavender Fields | Balcony Man
ועם ביטול סיבוב ההופעות שלו (שזה עדיין הדבר שהכי מעצבן אותי שנלקח מאיתנו בגלל הקורונה) ניק קייב כתב באתר שלו The Red Hand Files: "...זה מבאס. הגיע הזמן להקליט אלבום". ממש לא ציפיתי אמנם שהאלבום הזה יגיע כלכך מהר ושהוא יהיה כלכך שונה ומפתיע משלושת אלבומי הסטודיו של הבד סידס האחרונים.
זהו האלבום הסטודיו הראשון של ניק קייב עם אחד משותפיו הבולטים ביותר מאז שנות ה-90 וורן אליס. מלבד אלבומיי הבאד סידס, הצמד עבד בעיקר על פסקולים לסרטים והאלבום נכתב והוקלט כולו במשך כמה שבועות בזמן הסגר.
האלבום אמנם ממשיך בסגנון הסאונד האמביינטי שהתפתח עם אלבומי הבאד סידס מתחילת העשור האחרון אך מפתיע כבר בשיר הראשון עם (וזה נשמע מצחיק להגיד את זה) קצב! כן, משהו שהלך ונעלם בשלושת האלבומים האחרונים של ניק קייב ולא נמצא כמעט בכלל באלבום האחרון Ghosteen.
השיר הראשון Hand of God מתחיל בריף אלקטרוני חרישי שמזכיר את האלבומים הראשונים של Suicide ובהמשך מצטרף אליו וורן אליס עם קריאות הפלצטו עם הדיסטורשן שמוסיפות וייב אפלולי לכל השיר וזה ממשיך גם לשיר השני באלבום -Old Time עם הצטרפותו של הכינור המצמרר של וורן אליס למיקס באמצע השיר.
מרענן גם לשמוע את ניק קייב שר על משהו שונה מאבל לאחר שני אלבומים כבדים רגשית כמו Ghosteen ו- Skeleton Tree אך משאיר עדיין את הסגנון האקספרימנטלי לכתיבת השירים היותר דומה לרצף אסוציאציות מלנכולי על נושאים כמו אלוהים, אהבה, מוות ואומנות יחד עם כמה מהמילים הכי קליטות שלו מאז Skeleton Tree כמו:
And it’s only love With a little bit of rain And I hope to see you again (Carnage)
Yeah, this much I know to be true This morning is amazing and so are you (Balcony Man)
A time is coming A time is nigh For the kingdom In the sky (White Elephant)
וגם כמה מהכי מוזרות שלו כמו:
I am a Botticelli Venus with a penis Riding an enormous scalloped fan I’m a sea foam woman rising from the spray I’m coming to do you harm With the gun in my pants full of elephant tears (White Elephant)
השיר White Elephant הוא ללא ספק ההיילייט של האלבום עם שוב התחלה מפתיעה בקצב תופים כבד לרקע דקלום של ניק קייב שבמפתיע מתפתח מלודית והופך למסיבה של תזמור רוק עם הצטרפותה של מקהלת גוספל בסגנון שלא שמענו מניק קייב מאז האלבום Abbatoir Blues בערך.
החצי השני של האלבום מוריד הילוך ויותר מזכיר את הקטעים היותר איטיים באלבומים האחרונים של ניק קייב, במיחוד השיר Lavender Fields שממש נשמע כמו קטע נוסף מהאלבום Ghosteen עם הצלילים החמים וקולות הרקע שמלווים את קולו של ניק כאשר הוא שר בצורה מלנכולית על שדות פרחי לבנדר שבספק נמצאים מעבר לעולם הזה.
ניק קייב לא מפחד להתנסות במוזיקה שלו ולקחת את המאזין למקומות חדשים והפעם הוא פשוט שחרר עוד אלבום מופתי והרבה יותר נגיש משני אלבומיו הכבדים רגשית האחרונים שאני הולך לשמוע עוד הרבה במשך השנה. 2021 התחילה טוב.
יש לכם עוד אלבומים שאתם ממליצים לשמוע? כתבו פה בתגובות או בעמוד הפייסבוק של אלבום ביום, אני תמיד שמח לשמוע מוזיקה חדשה. אוהב אתכם!
Comments